הזמנה מאיש עסקים פלסטיני-אמריקאי, ביליונר, בעל חברה מצליחה למוצרי שיער, לצאת למסע אווירי בן 30 שעות כדי להשתתף בכנס ענק שהוא מקיים במלון ריזורט בקנקון–מקסיקו. הזמנה שלא נשמעת אמיתית ושולחת לבירורים שמעלים את הפרטים הבאים: פארוק שמי, פצצת כריזמה בגובה כמטר וחצי, שארם של עומר שריף וקול נמוך כמו של מובארק. גדל בכפר הפלסטיני בית אור, עזב לאמריקה אחרי התיכון ונשוי לבת כפר שלו. הוא והילדים חיים על קו יוסטון-בית אור.

הוא פלאשי, תקשורתי, חם ומבריק. יש לו מטוס פרטי, למבורגיני אדומה וחייתית והוא תמיד ינעל מגפים אדומים עם שפיץ. יש לו המון זוגות כאלה. גם הלוגו שלו המוצרים אדום. זה צבע שנותן לו כוח.

האמריקאים לא אוהבים מבטא ערבי אחרי ה-11 בספטמבר, אבל על שמי הם מתים. לא רק שהוא מעסיק אלפי אמריקאים בחברה שלו, הוא גם מדבר אליהם פטריוטית כמו שהם אוהבים. מתגאה בזה שהוא העביר את הייצור של מוצרי השיער שלו מסין וקוריאה לארה"ב אחרי שמונה שנים ומקפיד גם להיות איש עסקים-כוכב. כזה שמשפריץ שארם בראיונות , תורם בגדל למטרות צדקה וגאה בסיפור הצלחה של סלף מייד מן. הגיע בלי כלום מהמזרח התיכון ורץ עם כמה רעיונות פשוטים וחיוניים עד להצלחה עצומה.

כששמי סיים את התיכון האמריקאי שהוא למד בו במזרח ירושליים אצל מורים קווייקרים (אנשי דת שמאמינים באל הפנימי), הוא עבר לארה"ב עם שני אחיו (שסיימו עם תואר ד"ר) ונרשם לקולג' בארקנסו. התכנית שלו היתה להיות מורה כמו אביו. כדי לממן את הלימודים, הוא התחיל לעבוד כמעצב שיער (הנימוק "הכסף טוב, הנשים יפות") אבל אז גילה שהוא רגיש לאמוניה שמצויה בצבעי השיער. בתגובה הוא נרשם ללימודי קוסמטולוגיה, נזכר בימים בהם הכין עם אימו בכפר צבעי שיער מבוססי צמחים וירקות ופיתח צבעי שיער ללא כימיקלים. הוא מכר אותם במיליונים בכל העולם ולא נעצר מאז. לטענתו הוא הספר העשיר בהיסטוריה.